"נגינת הפסנתר המרוממת של פרסלר – שמהבחינה הטכנית היא חפה משגיאות, שסגנונית היא ללא רבב ושאינה ניתנת לריסון – שייכת לעידן אחר והיא כרגישות שכבר חלפה מן העולם. פרסלר הוא אוצר לאומי"
הלוס אנג'לס טיימס

 

"…משורר, שמגלה פעם אחר פעם רבדים בלתי צפויים ביצירות שכבר נחרשו ונשחקו עד אין-קץ" – הניו יורק טיימס

 

כמה קונצ'רטי של מוצרט מוכנים (אצלך) להופעה בהתרעה קצרה? 

"לפחות חמש־עשרה. בידיים יש לי אותם, אבל אני זקוק לשבוע הכנה, לא טכנית אלא רוחנית. גם בשביל הנשמה דרושים תרגילים, אחרת מנגנים סתם, בלי לחדש. ממחיאות כפיים אני נהנה כמובן, כמו כולם, אבל לא בשביל זה חיים. אמן צריך להרגיש שהוא מקרב את המאזינים למשהו שגדול מהם".

מנחם פרסלר ב"הארץ", מתוך ראיון שנערך ב-2013 במלאת לו תשעים.

 

מנחם פרסלר, חבר מייסד והפסנתרן הקבוע של טריו בוזאר, ביסס את עצמו כאחד מהמוזיקאים המוערכים בימינו, עם קריירה שמתפרשת על למעלה מ-6 עשורים. כעת, בגיל 93, הוא ממשיך לשבות את לבבותיהם של קהלים ברחבי העולם כמבצע וכמורה, בביצועים גורפי שבחים ליצירות סולו וברסיטלים קאמריים, תוך הקפדה על קריירת הוראה מסורה וארוכת שנים.

פרסלר נולד במגדבורג שבגרמניה ב-1923 וב-1939 ברח מאימת השלטון הנאצי ועלה לפלשתינה. הקריירה שלו נסקה ב-1946 עם זכייה בתחרות הבינלאומית ע"ש דביסי בסן פרנסיסקו שלאחריה ערך את הבכורה האמריקנית המוצלחת שלו באולם קרנגי הול עם תזמורת פילדלפיה בניצוחו של יוג'ין אורמנדי. מאז, ערך עשרות סיבובי הופעות ובהם הופיע עם התזמרות החשובות בעולם ובהן הפילהרמונית של ניו יורק, תזמורת קליבלנד, הפילהרמונית של לונדון, תזמורת הקונצרטחבאו באמדסטרדם, התזמורת הסימפונית של שיקגו ורבות אחרות.

לאחר כעשור של קריירת סולו עניפה ועתירת שבחים, ב-1955, במסגרת פסטיבל המוזיקה בברקשייר (שידוע כיום כמרכז המוזיקה בטנגלווד) הופיע לראשונה כנגן בהרכב קאמרי עם שלישיית בוזאר. עד מהרה, הקנה לו שיתוף פעולה זה מוניטין כאחד מהמוזיקאים הקאמריים הנערצים בעולם. למרות שחברי ההרכב התחלפו לאורך השנים, פרסלר נותר החבר המקורי והפסנתרן היחיד במשך 55 שנה, עד להתפרקותה ב-2008. קונצרט הסיום של השלישייה נערך בלוצרן, ב-6 בספטמבר 2008, ובהרכבה היו חברים גם הכנר דניאל הופ והצ'לן אנטוניו מנזס. עם הקונצרט תמה הקריירה של אחת מהשלישיות הנודעות והאהובות בהיסטוריה. לאורך השנים תוארה השלישייה בעיתונות כבעלת "מעמד משל עצמה" (ניו יורק טיימז) ונכתב עליה ש"למן ייסודה לפני למעלה מ-50 שנה, טריו בוז'אר נעשה לחותם הזהב – הסטנדרט עבור כל השלישייות ברחבי העולם".

סופה של מורשת אמנותית אחת היתה לתחילתה של אחרת, ועם התפרקות הטריו חזר פרסלר לאולמות להלהיב ולהרחיב לבבותיהם של אלפים ברחבי העולם כסולן וכנגן אורח בהרכבים קאמריים. כנגן קאמרי, בעשור האחרון שיתף פעולה עם הרביעיות הגדולות של ימינו ובהן ג'וליארד, אמרסון, אבנה והרביעייה האמריקנית, בין היתר.

כסולן, הקריירה המאוחרת רצופה שיאים ושיתופי פעולה עם העלית של עולם המוזיקה של ימינו. בין היתר, הופיע בסדרה של 6 קונצרטים עם התזמורת הפילהרמונית של ברלין, כששלושת האחרונים, בניצוחו של סר סיימון ראטל, נערכו לקראת ערב השנה החדשה של 2015 והועברו בשידור חי לרחבי העולם; בנוסף הופיע עם תזמורת פריז ועם תזמורת הקונצרטחבאו המלכותית באמסטרדם.

בהתקרבו לגיל 90 ביצע לראשונה את מחזור השירים מסע החורף, בצוותא עם זמר הטנור כריסטוף הגרמני פרגרדיין. לאחר שהחלים והתאושש מניתוח שהציל את חייו, ב-2015 הופיע באולם ויגמור שבלונדון עם זמר הבריטון מתיאס גרנה בביצוע לידים מאת שומאן. בסתיו שעבר הופיע בשורה של רסיטלים וקונצרטים עם תזמורות ברחבי אירופה. בין היתר הופיע בהמבורג תחת המנצח קנט נאגנו, ועם התזמורת הסקסונית הממלכתית של דרזדן בניצוחו של כריסטיאן תילמן, עמה הופיע בדרזדן ובאולם הפילהרמוני בברלין.

בשנים האחרונות פרסלר לוקח חלק דרך קבע בפסטיבלי המוזיקה החשובים בעולם, ובהם רוויניה וטנגלווד, שם הופיע עם התזמורת הסימפונית של בוסטון בניצוחו של שארל דוטווה, עימם הופיע גם בבוסטון בחודש נובמבר שעבר כחלק מסדרת המנויים השותפת. העונה הנוכחית מזמנת הופעות באסיה, אירופה וארה"ב, שכוללות רסיטלים, קונצרטים קאמריים, קונצרטים תזמורתיים וכיתות אמן.

על אחת מהופעותיו האחרונות באוסטריה כתב מבקר מהעיתון "די פרסה": "(פרסלר) הפיק גוון שנדמה היה כי חלף מן העולם זה מכבר, גוון שלא נשמע אולי מאז וילהלם קמפף".

כבר למעלה מ-60 שנה שפרסלר מלמד בפקולטה ללימודי פסנתר בבית הספר הנודע למוזיקה ג'ייקובס שבאוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב, שם הוא מחזיק בדרגת פרופסור-מן-המניין בכיר למוזיקה בקתדרה על שם צ'רלס ווב. המוניטין שלו כמורה יצא למרחקים וקנה לו הילה של "פדגוג-על". תלמידיו זכו בפרסים בכל תחרויות הפסנתר המרכזיות בעולם, ובכלל זה תחרות רובינשטיין, ון קליבורן, בוזוני, המלכה אליזבת, לידס ורבות אחרות. רבים מתלמידיו נעשו מורים בעצמם והם פזורים בפקולטות של בתי הספר היוקרתיים בעולם כולו. אחדים מהם נעשו לדמויות מפתח ומורים משפיעים ובעלי-שם עולמי בזכות עצמם. מעבר להוראה במסגרת האוניברסיטה פרסלר העביר כיתות אמן ברחבי העולם והוא משמש כשופט ברבות מתחרויות הפסנתר הבינלאומיות החשובות.

מלחינים רבים בני זמננו כתבו יצירות במיוחד עבור פרסלר ובהם גיאורגי קורטג, שכתב שלוש יצירות לפסנתר סולו עבור הפסנתרן.

בין שלל הפרסים והתארים שהוענקו לו, ראויים לציון במיוחד תארי דוקטורט של כבוד מבית הספר למוזיקה במנהטן, אוניברסיטת נברסקה, הקונסרבטוריון של סן פרנסיסקו, בית הספר לאמנות בצפון קרוליינה, תואר כבוד מהאקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון ולאחרונה גם תואר דוקטורט של כבוד מאוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע. פרסלר היה מועמד לפרס הגראמי שש פעמים, וזכה לפרסים על מפעל חיים מירחון המוזיקה גרמופון ומאיגוד המוזיקה הקאמרית הבינלאומי, הוא זכה במדליית זהב על מצויינות מהחברה הלאומית לאמנויות ולספרות בארה"ב ונבחר לאקדמיה האמריקנית לאמנות ומדע. ב-2007 נבחר כעמית של כבוד לאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. ב-2005 זכה לשני פרסים בעלי ערך בינלאומי: עיטור צלב הכבוד דרגה ראשונה מטעם הרפובליקה בגרמניה (אות הכבוד הגבוה ביותר שמוענק בגרמניה) ועיטור מפקד במסדר האמנויות הצרפתי (אות הכבוד הגבוה ביותר שמוענק בצרפת).

בין הפרסים בהם זכה לאחרונה: מדליית ויגמור היוקרתית בלונדון (2011); פרס מנוחין, שמוענק על ידי מלכת ספרד (2012); כניסה להיכל התהילה של הירחון "גרמופון" (2012); פרסי מפעל חיים מטעם תעשיית המוזיקה בגרמניה (פרס אקו-קלאסיק, 2015) ומטעם משרד התרבות בצרפת (פרס ויקטואר דה לה מוזיק קלאסיק, 2016).

ביחד עם טריו בוזאר פרסלר הקליט לאורך השנים כמעט את כל הרפרטואר הקאמרי. ב-2015 חברת דקה הוציאה מארז של 60 תקליטורים ובהם אוסף ההקלטות המלא שהקליט הטריו עבור חברת פיליפס. האוסף כולל כ-122 יצירות. באמתחתו של פרסלר גם כ-30 אלבומי סולו שמקיפים את הטווח הרחב שבין באך לפאול בן-חיים. בפברואר 2018 עתיד לראות אור בחברת דויטשה גרמופון אלבום חדש ובו מוזיקה פרי עטם של מלחינים צרפתיים. לאחרונה ראה אור בחברת לה דולצ'ה וולטה החלק השני במחזור הסונטות מאת מוצרט.

על גבי די-וי-די ראו אור מספר רסיטלים, קונצ'רטי עם תזמורת פריז בניצוחו של פאבו יארבי והקונצ'רטו שהקליט עם סר ראטל ב-2015. גם הקונצרט החגיגי שנערך באולם פלייל בפריז לכבוד יום הולדתו ה-90 בהשתתפות רביעיית רבנה וכריסטוף פרגרדיין ראה אור כדי-ו-די משולב עם תקליטור.

סרט תיעודי בשם "הפסנתרן מנחם פרסלר: החיים שאני אוהב", שמתחקה אחר חייו של הפסנתרן, זכה בפרס הגדול בפסטיבל הבינלאומי לטלוויזיה גולדן פראג  ב-2015; חייו ומורשתו של פרסלר תועדו בשלל ספרים, ובהם: "מנחם פרסלר: אמנות ההוראה"; "תמיד ישנו משהו חדש לגלות: מנחם פרסלר וטריו בוזאר"; ב-2016 ראה אור בהוצאת קרן קרבר בגרמניה ספר של שיחות עם העיתונאי והמרצה הולגר נולצה.