מנהלים קודמים

גארי ברתיני

1

111
גארי ברתיני היה המנהל המוסיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, בין השנים 1978-1987. ברתיני נולד ב-1927 בבריצ'בה שבבסרביה, אשר באותם ימים היתה חלק מרומניה. אמו ברתה היתה רופאה וביולוגית ואביו, ק"א ברתיני, היה מורה ידוע, וכן היה פעיל ציוני, משורר ומתרגם, שתרגם לעברית ספרות רוסית וספרות יידיש, וכן תרגם ספרות עברית ליידיש. הודות לאביו היתה העברית השגורה בפיו צחה ומלוטשת. ברבות השנים הקנה לעצמו שליטה גם בשפות אחרות, ובהן רוסית, צרפתית, איטלקית ואפילו מעט יפאנית.
1
במלחמת העולם השנייה, בעודו ילד, הופרד מהוריו והוגלה עם מאות אלפים מיהודי בסרביה לחבל טרנסדנייסטריה שבאוקראינה. עם תום המלחמה אוחדה המשפחה וברתיני עלה עם משפחתו לישראל המנדטורית. בגיל 16 החל ברתיני לנגן על כינור, ומשהקנה לעצמו יכולת מספקת פנה ללימודי מוסיקה בקונסרבטוריון במילאנו, איטליה, ולאחר מכן המשיך ללימודים, ראשית אצל מרדכי סתר וגיאורג זינגר במדרשה בתל אביב ובסוף בקונסרבטוריון בפאריס. בין מוריו בפאריס נמנו דמויות בולטות במוסיקה של המאה ה-20, כמו נדיה בולנז'ה, לואיג'י דלפיקולה, ארתור הונגר ואוליווייה מסיאן.
11
מייד עם שובו לארץ הגה וקידם שורה של ארגונים וגופים, שעיצבו את דמותה הנוף המוסיקלי הישראלי:  ב-1955 הקים את מקהלת "רינת", שברתיני היה מנהלה המוסיקלי עד 1972; ב-1965 ייסד את האנסמבל הקאמרי (כיום התזמורת הקאמרית הישראלית); ב-1978 יזם את פסטיבל "ליטורגיקה" בירושלים; בין 1976 ל-1983 היה יועץ אמנותי לפסטיבל ישראל; והחל משנת 1994 כיהן כמנהלה האמנותי של האופרה הישראלית החדשה, משרה בה החזיק עד יום מותו.

גארי ברתיני היה גם מלחין חשוב, והרבה לכתוב מוסיקה לתאטרון. הוא הלחין מוסיקה ללמעלה משלושים מחזות, עבור תיאטרון "הבימה", התיאטרון הקאמרי ותיאטראות נוספים, למחזות מאת כותבים כגון נתן אלתרמן ויהודה עמיחי. ראויה לציון במיוחד השותפות שהתפתחה עם המחזאי נסים אלוני, שהחלה ב~1961 כשברתיני חיבר את המוסיקה ל"בגדי המלך" ונמשכה בהצגות כגון "נפוליאון חי או מת" ו"הנסיכה האמריקאית".
1
הקריירה הבינלאומית של ברתיני כוללת ניהול מוסיקלי של תזמורת הרדיו בקלן, משרת מנצח-אורח קבוע באופרה הלאומית הסקוטית וניהול האופרה בפרנקפורט, ניהול מוסיקלי של התזמורת הסימפונית דטרויט. החל משנת 1998 כיהן גם כמנהל האמנותי של התזמורת הסימפונית מטרופוליטן בטוקיו, ובשנת 2004 קיבל את תפקידו האחרון, כמנהל בית האופרה של העיר נאפולי. הוא ניצח על תזמורות מובילות בעולם והיה מופיע דרך קבע בבתי האופרה המרכזיים בעולם כולל "לה סקלה" במילאנו, ובתי האופרה של מינכן, של המבורג ושל פריס, של ז'נבה, של בולוניה ושל ברלין.
1
הרפרטואר הרחב של גארי ברתיני השתרע מהרנסנס עד ימינו. הוא היה מעורה במוסיקה של המאה העשרים ואף ביצע בבכורה יצירות מאת גדולי המלחינים, ובהם ליגטי, קאגל ודלפיקולה. לברתיני חלק חשוב בהתפתחות המוסיקה הישראלית כמי שיזם והזמין מספר רב של יצירות ישראליות מקוריות וניצח על ביצועי בכורה רבים, לרבות שלוש אופרות מאת יוסף טל. עם המלחינים שזכו לביצועיו נימנים, בין היתר, עדן פרטוש, פאול בן-חיים, בן-ציון אורגד, נועם שריף, צבי אבני, מרק קופיטמן, שולמית רן, אנדריי היידו ועוד רבים אחרים. רוב יצירותיו של מרדכי סתר בוצעו לראשונה תחת שרביטו של גארי ברתיני. בינואר 2001 ניצח באופרה הישראלית החדשה על הבכורה של אלפא ואומגה (גיל שוחט), כעבור שנה – על פיטר גריימס (בריטן). ביצועים רבים של גארי ברתיני הוקלטו לחברות סי.בי.אס, אר.סי.איי, הרמוניה מונדי, אורפאו ואי.אמ.איי, שהוציאה לאור את המחזור השלם של יצירות מאהלר בניצוחו של ברתיני.
11
כהוקרה על פועלו האמנותי העונקו לברתיני פרסים רבים, וביניהם פרס ישראל, שהוענק לו ב-1978. בשנים 1995 ו-1998 הוענק לגארי ברתיני פרס אביאטי, שהוא הפרס הגדול של מבקרי המוסיקה באיטליה. פעמיים זכה גם בפרס הגדול של מבקרי המוסיקה בצרפת, שהוענק לו ב-1997 על האופרה בילי באד (בריטן) וב-2000 על מלחמה ושלום (פרוקופייב). עבור הפקת הדי.וי.די של מלחמה ושלום הוענק לו פרס ההפקה הטובה ביותר מטעם מבקרי המוסיקה בצרפת בשנת 2003.

1

לוקאס פוס

1

לוקאס פוס נולד בברלין ב-1922 כלוקאס פוקס והחל לנגן בפסנתר ואף להלחין כשהיה בן 7 בלבד. בגיל 11, לאחר שהמשפחה עברה להתגורר בפאריס למספר שנים, למד פסנתר אצל לזר לוי, וכמו כן קומפוזיציה, תזמור וחליל. כשהיה בן 15 עברה המשפחה לארצות הברית,  ולוקאס הצעיר נרשם למכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה. בנוסף למד בתקופת הקיץ אצל סרגיי קוסביצקי במרכז המוזיקה ברקשייר (כיום טנגלווד) משנת 1939 עד 1943 ובין השנים 1939-1940 למד קומפוזיציה כסטודנט מיוחד אצל פאול הינדמית באוניברסיטת ייל.
1
כשרונו כפסנתרן וכמלחין בלט כבר מגיל צעיר. ב-1944 זכה בהכרה רחבה לאחר שהקנטטה פרי עטו הערבה זכתה בפרס מבקרי המוסיקה של ניו יורק. באותה שנה נתמנה פוס לפסנתרן של התזמורת הסימפונית בבוסטון, משרה בה החזיק עד שנת 1950, כאשר שב לאירופה למשך מספר שנים. ב-1951 ניגן בוונציה בביצוע הבכורה של הקונצ'רטו מס' 2 שחיבר לפסנתר, וביסס בכך את מעמדו הן כפסנתרן והן כמלחין. לאחר שהוענקו לו מספר מלגות ופרסים, וביניהן מלגות מטעם קרן גוגנהיים ומטעם האקדמיה האמריקנית ברומא וכן מענק פולברייט, נתמנה פוס למשרת פרופסור למוסיקה (להלחנה ולניצוח) באוניברסיטת לוס אנג'לס, משרה אותה ירש מארנולד שנברג. בתפקידו זה יכול היה להביא לידי ביטוי את כישוריו כיוזם וכמייסד של פלטפורמות  חדשניות, וייסד, בין היתר, את "אנסמבל האילתור הקאמרי" החלוצי וכן הוביל והנחה במסגרת פסטיבל אוג'יי 12 קונצרטי "מרתון" עם התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס, קונצרטים שהיו ערוכים על פי נושא. עקבי ונחוש בכוונתו להציג ולתווך לקהל הרחב את העושר והגיוון של עולם המוסיקה החדשה, פוס המשיך והעביר קונצרטים במתווה דומה לאורך התחנות השונות בקריירה העשירה שלו, שכללה עד כה: ניצוח וניהול מוסיקלי של התזמורת הפילהרמונית של בופאלו, והקמה של המרכז ליצירה ולאמנויות הבמה בבופאלו; משרת מנצח ראשי בתזמורת פילהרמוניה  בברוקלין (שנעשתה מאוחר יותר לתזמורת הפילהרמונית של ברוקלין); כהונה כמנצח הראשי של התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, בין השנים 1972 ל-1976; ייסודה של סדרת מפגשים ושיחות עם מלחינים בני התקופה בברוקלין תחת הכותרת "פגוש את המודרנים"; ניהול אמנותי של התזמורת הסימפונית של מילווקי; משרת מלחין הבית בבית הספר למוסיקה במנהטן ובמרכז למוסיקה טנגלווד; והופעות אורח מרובות עם תזמורות בארצות הברית ומחוצה לה, כמו גם הרצאות רבות באוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית.
1
פוס מוכר בזכות פועלו כמלחין לא פחות מאשר בשל הישגיו כמנצח ומנהל מוסיקלי, וחיבר ארבע סימפוניות, ארבע אופרות (וביניהן הצפרדע המקפצת ממחוז קאלאווראס על פי סיפור מאת מרק טוויין), קונצ'רטי לאבוב, לפסנתר, לחליל ולתזמורת וארבע רביעיות מיתרים. כמלחין, ניחן פוס בסקרנות כלפי רעיונות חדשים והלחין יצירות פורצות דרך, מהן יצירות ששילבו אילתור והלחנה, כגון מחזור זמן לסופרן ותזמורת,  (שזכתה בפרס מבקרי המוסיקה של ניו יורק לשנת 1961), ויצירות אחרות בהן התנסה במוסיקה אלקטרונית ובמינימליזם. יצירותיו המאוחרות,  יצירות כגון הסימפוניה מס' 3, סימפוניית הצער, מתעלות מעל הגדרות סגנוניות, ומצטיינות בכנות יוצאת דופן ובעוצמות רגשיות. ביצירות אלו, העיד פוס עצמו, שאף "להיות פרוע כפי שהייתי במוסיקת האוונגארד שחיברתי, ובכל זאת להיות טונאלי."

.

דוד שלון (1950-2000)

.

דוד שלון היה מנהלה של התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור בין השנים 1992 ועד למותו בטרם עת בשנת 2000. כמו כן שימש כמנהלה המוסיקלי של התזמורת הפילהרמונית לוקסמבורג, וכמנצח אורח ראשי של תזמורת רשות השידור הספרדי. בין השנים 1987-1993 היה המנצח הראשי של התזמורת הסימפונית של דיסלדורף.
1
דוד שלון נולד בתל אביב. הוא למד כינור אצל רמי שבלוב ואצל עליזה פניבש, וקרן יער אצל יעקב מישורי. הוא החל ללמוד ניצוח אצל נעם שריף והמשיך אצל הנס סווארובסקי בווינה.
1
בעת שהותו בווינה הזמין אותו לאונרד ברנשטיין לשמש כעוזרו בעבודתו עם התזמורת הפילהרמונת של וינה. בשנת 1980 ניצח על התזמורת הסימפונית הווינאית ועל תזמורת רדיו בווריה ומאז ניצח שלון על תזמורות רבות, בהן התזמורות הפילהרמוניות של ברלין, וינה, ישראל, צ'כיה, רוטרדם, שטוקהולם ולונדון, התזמורות של הערים לייפציג, יוסטון וסן פרנסיסקו, תזמורת סנטה צ'צ'יליה, התזמורת הלאומית של צרפת, תזמורת הגוואנדהאוז בלייפציג ועוד רבות אחרות. כמו כן ניצח על הפקות אופראיות בבתי האופרה של וינה, פרנקפורט, אמסטרדם ותל אביב. בשנים האחרונות שימש שלון גם כמנצחה התזמורת הפילהרמונית הצעירה של גרמניה. דוד שלון ניצח על תזמורות בפסטיבלים הנודעים באדינבורו, בווינה, בברלין, בפרנקפורט, בפאריס, בהלסינקי, בשלזוויג הולשטיין, בוורוצלב, באספן ובבלוקנהאוס. הוא ניצח על ביצועי בכורה של יצירות ישראליות רבות כמו גם על בכורות של יצירות מאת בריוף דיטייה, הנזה, גונו ופנדרצקי.
1
דוד שלון הופיע גם עם תזמורות של מוזיקאים צעירים ונצח על סיורי קונצרטים של התזמורת הפילהרמונית הצעירה של גרמניה, תזמורת הנוער האוסטרלית וניצח על התזמורת הסימפונית הבינלאומית בפסטיבל "חורף קלאסי בירושלים". עם הסולנים שהופיעו תחת שרביטו נמנים גדולי המוזיקאים של הדור האחרון, וביניהם אייזק שטרן, יצחק פרלמן, סטיבן איסרליס, גדעון קרמר, היינריך שיף, טביאה צימרמן, רדו לופו, אנדראש שיף וויקטוריה דה לוס אנחלס. שלון הקליט מספר תקליטורים ובהם תקליטור ובו ביצוע לקונצ'רטי לוויולה מאת ברטוק והינדמית, תקליטור שזכה בפרס המבקרים בגרמניה, ותקליטור נוסף ובו ביצוע של הקונצ'רטי לווילה מאת שניטקה וקופיטמן. שני התקליטורים הוקלטו עם התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, ובשניהם הסולנית היא רעייתו הוויולנית טביאה צימרמן. 
1
דוד שלון נפטר לפתע ב-15 בספטמבר 2000, בעת שהיה במהלך סיור קונצרטים ביפן, כשלצידו אשתו טביאה ובנו יובל.

.

1

ליאון בוטשטיין, מנצח בר-כבוד

.

ליאון בוטשטיין מונה בעונת 2010 לתפקיד מנצח בר כבוד של התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור לאחר כהונה בת שבע שנים כמנהלה המוסיקלי וכמנצחה הראשי, ומונה שנית לתפקיד זה החל מעונת 2022/23. החל משנת 1992 מאסטרו בוטשטיין מכהן בתפקיד המנהל המוסיקלי בתזמורת הסימפונית האמריקאית, תפקיד אותו מילא בעבר המנצח האגדי ליאופולד סטוכובסקי. כמו כן הוא המייסד והמנהל האמנותי של פסטיבל סאמרסקייפ היוקרתי ושל פסטיבל המוסיקה בבארד קולג', ניו יורק, ומכהן כנשיא הקולג' משנת 1975.
1
מאסטרו בוטשטיין הוא מנצח אורח מבוקש בתזמורות ברחבי העולם. בין התזמורות עליהן ניצח עד עתה – התזמורת הסימפונית של הבי-בי-סי, התזמורת הסימפונית של לונדון, תזמורת תאטרו ריאל מדריד, תזמורת הרדיו של המבורג, תזמורת הרדיו של הנובר, התזמורת הסימפונית של דיסלסורף, ועוד תזמורות רבות, איכותיות ומוכרות. בשנת 2008 הוביל בוטשטיין את התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, בסיבוב הופעות בחוף המערבי בארה"ב, שהווה המשך לסיבוב ההופעות שנערך בחוף המזרחי בשנת 2006 והיה מוצלח במיוחד. ביוני 2009 הוביל בוטשטיין את התזמורת בקונצרט הפתיחה של פסטיבל באך בלייפציג, בביצוע מיוחד של האורטוריה אליהו לציון 200 שנה להולדת מנדלסון.
1
מאסטרו בוטשטיין הוציא לאור הקלטות רבות וביניהן אופרות מאת שוסון, דיקא ושטראוס ויצירות תזמורתיות מאת דוחנני, שוסטקוביץ', ליסט, רגר, ברוקנר, ברטוק, הרטמן, גלייר, ברהמס, קופלנד, ראנד ושימנובסקי עבור חברות כגון ערבסק, קוך, ברידג' ועוד. הקלטות של רבים מהקונצרטים בניצוחו של מאסטרו בוטשטיין זמינים כיום להורדה ללא תשלום באינטרנט.
1
ליאון בוטשטיין עורך את כתב העת היוקרתי Musical Quarterly והוא מחברם של ספרים ומאמרים רבים. השנה זכה להרצות בסדרת טאנר היוקרתית בבקרלי, קליפורניה. עבור תרומתו הנכבדת למוסיקה הוא זכה בפרס האקדמיה האמריקאית לאמנות, ספרות ומוסיקה, בפרס יובל המאה היוקרתי של אוניברסיטת הרוורד, וכן קיבל אות כבוד בכיר מממשלת אוסטריה. ב-2009 הוענק לו פרס קרנגי על מנהיגות אקדמית ולאחרונה התקבל כחבר באגודה האמריקאית לפילוסופיה.
.

פרדריק שאזלן

1
פרדריק שאזלן כיהן כמנהלה המוסיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור בין השנים  1999-2002 ולאחר מכן בין 2011-2019. שאזלן הוא מנצח, פסנתרן, מלחין וסופר. הוא נולד בפריז וזכה לחינוך מוסיקלי בקונסרבטוריון של פריז ובמוצרטאום בזלצבורג. קריירת הניצוח שלו החלה ב-1989, כשהתמנה כעוזרו של דניאל ברנבוים בפריז ובביירוית. ב-1991 התמנה לעוזרו של פייר בולז באנסמבל אינטרקונטמפרן.
1
ב-2010 נתמנה מאסטרו שאזלן למנהל המוסיקלי של האופרה של סנטה פה, לאחר שב-2009 ערך שם את הבכורה שלו כשניצח על לה טרוויאטה (ורדי). את עונת 2011 יפתח בביצוע לפאוסט (גונו). מאסטרו שאזלן ניצח בלהקות ובבתי אופרה מן המובילים בעולם, בין היתר בברלין, מדריד, ברצלונה, רומא, ונציה, סקוטלנד וּוויילס. כמו כן, ניצח על תזמורות מרכזיות בעולם, שעמן אפשר למנות את כל התזמורות המרכזית בפריז, את התזמורת הפילהרמונית של וינה, התזמורת הסימפונית של וינה, תזמורת האלה ממנצ'סטר, התזמורת הסימפונית של לונדון והלונדון פילהרמוניה.
1
ב-1997 נתמנה לתפקיד מנצח הבית של האופרה הממלכתית של וינה, שם ניצח על יותר מ-110 קונצרטים. בשנים האחרונות ניצח בווינה על הפקות היהודייה (פרומנטל הלוי) עם ניל שיקוף, וורתר (מסנה) עם יונס קאופמן. מאסטרו שאזלן כיהן כמנהלה המוסיקלי של האופרה של רואן במשך שלוש שנים. בין 1993–1996 ניצח באופן קבוע בפסטיבל ברגנץ באוסטריה, ושם גם שיתף פעולה עם הבמאי הנודע דייוויד פאונטני בהפקות רחבות היקף של כמה אופרות, ובהן נבוקו (ורדי) ופידליו (בטהובן). ב-2005 נתמנה לתפקיד המנהל המוסיקלי של התאטרון הלאומי של גרמניה במנהיים, שם ניצח על אופרות של וגנר, ובהן טריסטן ואיזולדה וטנהויזר, וכן על מרבית היצירות החשובות של ריכרד שטראוס.
1
ב-2002 ערך את הופעת הבכורה שלו במטרופוליטן אופרה בניו יורק, בביצוע של הטרובדור (ורדי), ומאז הוביל את המטרופוליטן אופרה בהפקות של סיפורי הופמן (אופנבך), ערבית סיציליאנית (ורדי), הספר מסוויליה (רוסיני) ולה בוהם (פוצ'יני). לאחרונה השלים סדרת קונצרטים בתאטרון הלאומי החדש של טוקיו, שם ניצח על טוסקה (פוצ'יני). ב-2005 ניצח באופרה של לוס אנג'לס על הפקה של רומיאו ויוליה (בליני) בהשתתפות רולנדו וילזון ואנה נטרבקו. ב-2010 שב לתאטרון בטוקיו והוביל הפקה של אנדראה שנייה (ג'ורדנו). באותה שנה גם שיתף פעולה עם הבמאי פייר לואיג'י פיצי בהפקה של פאוסט (גונו), שנערכה במסגרת קונצרט הפתיחה של פסטיבל מסראטה באיטליה.
1
שאזלן ביצע כסולן את הקונצ'רטו מס' 5 לפסנתר מאת בטהובן עם התזמורת הפילהרמונית של וינה. כמנצח סולן הוביל ביצועים לקונצ'רטו בסול מז'ור מאת רוול ביפן, באיטליה ובישראל.
1
כמלחין הלחין שאזלן יצירות תזמורתיות, פסקולים ואופרות. יצירותיו כוללות את הקטע הנודע "מחול הדיווה" מתוך הסרט "האלמנט החמישי" וכן את סוויטת שאגאל לתזמורת, שבוצעה לראשונה על ידי התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור. האופרה אנקת גבהים, שחיבר על פי ליברית מאת פ"ה פישר, הוקלטה על ידי תזמורת לונדון פילהרמוניה עם המקהלה הסימפונית של לונדון. הסוויטה הכוראלית שפותחת את האופרה בוצעה בנורווגיה, באיטליה ובישראל. לאחרונה ביצעו המנצח ולרי גרגייב וזמרת הסופרן נטלי דסאי קטעים נבחרים מאנקת גבהים במסגרת קונצרט מיוחד שנערך ברוסיה.

.

סטיבן סלואן

.

מאסטרו סלואן היה תלמידם של גארי ברתיני, פרנקו פררה ויוג'ין אורמנדי. עם סיום לימודיו החל בקריירה בינלאומית וכיהן כמנהל האמנותי במספר מוסדות ובהם פסטיבל ספולטו, אופרה צפון בלידס, תזמורת המלחינים האמריקניים, וכן כמנצח ראשי בתזמורת סטוונגר. כיום הוא משמש בתפקיד מנצח אורח ראשי ויועץ אמנותי לאופרה של העיר מאלמו בשוודיה.

.

מאסטרו סלואן מכהן כמנהל אמנותי של התזמורת הסימפונית של בוכום, תפקיד שהוא ממלא ברציפות מאז 1994 ושבמסגרתו הפך את התזמורת לאחת המובילות בגרמניה. במהלך שנות כהונתו היה לו חלק מרכזי בתכנון ובבניית מרכז המוזיקה הייעודי של התזמורת – המוזיקפורום של חבל הרוהר, על שם אנה-ליזה ברושט, אותו חנך ב-2016. פתיחת המרכז קצרה שבחים בינלאומיים. לאחר שנבחר חבל הרוהר לשמש כבירת התרבות של אירופה ב-2010 מונה סלואן למנהל האמנותי של פסטיבל "רוהר 2010". במסגרת תפקיד זה יזם והוביל שורה ארוכה ומגוונת של אירועי תרבות שהותירו את חותמם על האזור. במסגרת אירוע הנעילה של הפסטיבל, "יום שיר", ניצח סלואן על מקהלה של כ-65,000 איש. אירועים בולטים נוספים מן העת האחרונה כוללים ביצוע של הרקוויאם מאת ליגטי בטריאנלה של חבל הרוהר, שנערכה ב-2019, וכן ביצוע בכורה גרמני לאופרה החדשה אסיר המדינה מאת המלחין האמריקני דייויד לנגז, שצפוי להיערך במאי 2020. האופרה הוזמנה כשיתוף פעולה בין התזמורת בבוכום, התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק, מרכז הברביקן בלונדון, מרכז ל'אודיטורי בברצלונה, מרכז דה דולן ברוטרדם, תזמורת הקונצרטחבאו בברוז' ובית האופרה של מאלמו.

.

סלואן מרבה להופיע כמנצח אורח עם התזמורות המובילות בעולם, וניצח בין היתר על התזמורת הפילהרמונית של לונדון, התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו, התזמורת הסימפונית של סידני, התזמורת הסימפונית של טוקיו, התזמורזת הסימפונית הגרמנית בברלין, תזמורת הרדיו של פרנקפורט, תזמורת פילהרמוניה בלונדון, התזמורת הסימפונית של ברמינגהם, התזמורת הפילהרמונית של רדיו צרפת, התזמורת של תיאטרו קומונאלה די בולוניה, התזמורת הסימפונית של מדינת סאו-פאולו בברזיל והתזמורת הסימפונית של שיקגו.

.

סלואן הוא מנצח אופרה מבוקש. הוא הוביל הפקות של אופרות באולמות יוקרתיים כגון הקובנט גרדן בלונדון, שם ניצח על נישואי פיגרו (מוצרט); האופרה של לוס אנג'לס, שם ניצח על גרנדל (גולדנת'ל); האופרה הדנית המלכותית בקופנהגן, שם ניצח על מדאם בטרפליי (פוצ'יני); באופרה של סן פרנסיסקו, שם ניצח על הבכורה העולמית של בתו של חובש העצמות (ואלאס); הגרנד אופרה של יוסטון, שם ניצח על חליל הקסם (מוצרט) ועל פרשת מרקופולוס (ינצ'ק); באופרה הלאומית הוולשית, שם ניצח על איפיגניה בטאוריס (גלוק); הדויטשה אופר בברלין, שם ניצח על אהבת שלושת התפוזים (פרוקופייב); האופרה של שטוטגרט, שם ניצח על מקבת (ורדי); האופרה הישראלית, שם ניצח על שולי הפנינים (ביזה) ובגראן תאטר של ז'נבה, שם ניצח על חלום ליל קיץ (בריטן). בנוסף הוא מרבה לנצח על אופרות בפסטיבלים החשובים בעולם, והופיע, בין היתר בפסטיבלים בהונג קונג, שם ניצח על סאלומה (ר' שטראוס); בסנטה פה, שם ניצח על קטיה קבנובה (ינצ'ק); בפסטיבל אדינבורו, שם ניצח על ג'נובבה (שומאן); בזלצבורג, שם ניצח על אף לא זאת (פלדמן); ובניו יורק, שם ניצח, בין היתר, על החיילים (צימרמן) בלינוקלן סנטר ועל אנה ניקולה (טורנייג') במסגרת פסטיבל האופרה של העיר.

.

חינוך וקידום של הדור הצעיר עומדים לנגד עיניו של סלואן מראשית דרכו. הוא מנצח באופן תדיר על תזמורות נוער כתזמורת הפילהרמונית הגרמנית הצעירה בפרנקפורט, תזמורת הבונדיוגנדאורקסטר, שמושבה בבון והתזמורת הפילהרמונית הישראלית הצעירה. החל משנת 2013 מכהן מאסטרו סלואן כפרופסור באוניברסיטה לאמנות בברלין, שם יסד את האקדמיה הבינלאומית לניצוח.