יוסי מר-חיים (נ. 1940) למד באקדמיית רובין  עם פרופ' יצחק סדאי, וב"ג'וליארד" בניו יורק עם לוצ׳יאנו בריו. מר-חיים החל להלחין כבר בשנת 1964, ומאז כתב כ-60 יצירות קאמריות, סימפוניות ואופראיות (האופרה איוב עבור פסטיבל ישראל, עד אשר לתזמורת קול ישראל, בהזמנת המנצח לוקאס פוס), כ-150 פסקולים ויצירות לקולנוע, תיאטרון ומחול לכל הגופים המרכזיים : הקאמרי, הבימה, תיאטרון חיפה , להקות המחול  ענבל,  בת שבע , בת דור ורבים נוספים.

החל משנת 1975 משתתף קבוע בסדרת הקונצרטים של רשות השידור "מוסיקה בממד חדש", עבורה כתב כ-15 יצירות. עם התזמורת הסימפונית ירושלים עבד מספר פעמים, בין השאר ביצירה מסעות (פסטיבל ישראל 1969), מגילת העצמאות (קונצרט חגיגי לרגל 40 שנה למדינת ישראל, פסטיבל ישראל).

ב-1988 היה שותף להקמת הקבוצה מוסיקה עכשיו, יחד עם רון וידברג, ראובן סרוסי, אריק שפירא עודד אסף, עבורה כתב יצירות במשך 10 שנים עד איחודה עם קבוצת מוסיקה נובה.

לאחר הקמת מוסיקה נובה החדשה בהנהגת פרופ׳ אמנון וולמן שיתף עמה פעולה ביצירות שנכתבו למענה כ- Not Yet 70,April 16 ועוד.

בשנים האחרונות החל מר-חיים לעסוק באלקטרוניקה אנלוגית, בדגש על טייפ סלילים. העבודה הראשונה שנעשתה בצורה זו נקראה קולות רמים (2008). העבודה שרטטה צורת סליל חוזרת שהושמעה בתוך עותק מוגדל  של ציור של מיכל נאמן, בת-זוגו של מר-חיים). עם הקמת מועדון  הסאונד "הצימר" בתל אביב  העתיק מר-חיים את רוב פעילותו לשם, והופיע במקום כעשרות פעמים  עד היום בשיתוף עם בנו, גידו (נ. 1968).

מר-חיים קיבל את פרס ראש הממשלה למלחין (1991) ופעמיים את פרס המלחין המצטיין בקולנוע הישראלי.  בשנת 2003 קיבל פרס אקו"ם על מפעל חיים במוסיקה.

בתחום הרוק חיבר מר-חיים, בשיתוף עם  היוצר אהוד בנאי, את מאמי, אופרת הרוק  של הילל מיטלפונקט (1986), שאף הוצגה מחדש  ב-2000 ב"הבימה" ובימים אלה הפכה לסרט.

בתחום הפסקול ניתן לציין את הסרט התיעודי ההיסטורי המכה ה-81, שהוצג פעמיים בפסטיבל ברלין והיה מועמד לאוסקר כסרט זר.

יצירתו האחרונה של מר-חיים היא פועלי במה במסגרת חג המוסיקה הישראלית 2018 עבור התזמורת הקאמרית הישראלית