מלחין, יליד תל- אביב (1971).

 

את דרכו כמלחין החל  כבר בגיל 8 בכתיבת קטעים קצרים אותם היה מבצע בעצמו במסגרת קונצרטי הקונסרבטוריון.

עם מעבר משפחתו לירושלים (1982), החל בלימודיו בתיכון שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ומשנת 1984 למד קומפוזיציה אצל הפרופ' אנדרה היידו.

 

לאחר סיום שירותו הצבאי, החל בלימודיו האקדמיים בירושלים (BA) והמשיך את לימודי הקומפוזיציה באוניברסיטת האומנויות בברלין (Berlin Universität der Künste) – תואר אמן, ובאוניסרסיטת פנסילבניה (University of Pennsylvania) בפילדלפיה ארה"ב (MA  ודוקטורט).

 

ניתן לשייך את ברמן לאסכולת הכתיבה המודרניסטית (מלחינים המפתחים את זרם הכתיבה של האסכולה הוינאית השנייה), אך אם זאת ברבות מיצירותיו ניכרות השפעות וטכניקות כתיבה ממגוון סגנונות מוסיקליים ביניהם: מוסיקה חוץ מערבית, מוסיקה יהודית ושירת ביה"כ, סגנון הכתיבה ההטרופוני ועוד.

 

את טביעת האצבע הייחודית שלו כמלחין ניתן לראות בקווים מלודיים מרגשים, המתכתבים עם השפה המוסיקלית הרומנטית, במצלולי אקורדים ותבניות מרווחיות אופייניים השזורים בכל יצירותיו וכן באופן התזמור הלא שיגרתי בכתיבתו הקאמרית והתזמורתית.

 

הוא מבוצע רבות, בעיקר ברחבי אירופה, ומוזמן לכתוב להרכבים, פסטיבלים ואירועים שונים באירופה, בארץ ובארה"ב.

 

בין הגופים אליהם הוזמן לכתוב:

 

תזמורת ה-HDK ברלין (Symphony in one Movment),

הפסטיבל למוסיקה קאמרית בשבדיה – The International Chamber Music Festival – Julita, (Sweden views & points of Views) – לכינור ופסנתר

אנסמבל מיתר וברכה קול (Abschied  – לפי טקסט של רילקה – למצו סופרן ושישה נגנים)
חגיגות 50 שנה לאקדמיה בירושלים (מראות אירופאיים – רביעית קלרינט).

 

 

בנוסף לכתיבתו הקונצרטנטית הוא עוסק רבות ביצירה המשלבת מס' תחומי אמנות, בין עבודותיו:

 

Mavet – יצירה למחול, שני דוברי שבדית ושלושה נגנים (1995) – שעלתה בכוריאוגרפיות שונות באירופה ובארץ וזכתה לעיבודים אמנותיים שונים, ביניהם: וידאודאנס –להזמנת פסטיבל הקיץ של הסינמטק במינכן (1998) בעריכת סשה אלכוב, ועבודת מחול לרקדן סולן ווידאו – בכראוגרפיה של אורן טישלר – להזמנת פסטיבל "קולה של המילה", תיאטרון החאן (2006).

"Las cartas que no llegaron"  – לזמרת/שחקנית ופסנתרן, לפי טקסטים מספרו של הסופר היהודי אורוגוואי Mauricio Rosencof – בשיתוף עם Sabrina Lastman, ובהזמנת הזירה הבין תחומית בירושלים (2005).

"נביעה 70 Herz" – אינסטלציה מוסיקלית בחלל תת-קרקעי – למחשב ו-7 רמקולים, שיצר בשיתוף עם קבוצת סטודנטים בהוראתו לפסטיבל (Musrara Mix 2011).

"שבבי עץ" – לצ'לן, 3 מחשבים, קריין וחמישה רמקולים (בשיתוף עם ביה"ס לאמנות מוסררה) – לפי טקסט של יורם קניוק (מתוך סוס עץ) – להזמנת פסטיבל "אוהבים אמנות" של עיריית ת"א (2011)

בין יצירותיו: שתי סימפוניות, "קדיש" למקהלה סולנים ותזמורת, "אובך" – להרכב קאמרי מורחב וארבעה זמרים  (לטקסט של מאר בינשטוק), 4 רביעיות, קוינטט פסנתר, אוקטט, סדרת דואטים (דואט לשני פסנתרים, דואט לשני צ'לים ודואט לשני קלרניתות) ויצירות קאמריות רבות נוספות, יצירות למגוון כלי סולו, וכלי סולו בליווי פסנתר.

 

 

עם סיום לימודיו בארה"ב, חזר לישראל והחל ללמד קומפוזיציה במחלקה למוסיקה חדשה ב"ביה"ס לאמנות מוסררה" – שם הוא מכהן כמרצה בכיר.